מאת אבנר קנטור פורסם ב-3.05.2016
בימים האחרונים התפרסם כי יוצאים בשאלה הגישו תביעת נזיקין לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה כי על המדינה לפצותם בשל נזקים שנגרמו להם מכך שלמדו במוסדות חינוך חרדיים המוכרים וממומנים על ידי המדינה מבלי שלמדו לימודי ליבה. בשל כך, לטענתם, נפגעה יכולתם להשתלב בשוק התעסוקה ולהתקיים בכבוד באופן עצמאי. (דה מרקר, הארץ, ynet).
סביב הדיווחים התקשורתיים התנהל שיח ציבורי בכלי התקשורת וכמובן ברשתות החברתיות. השיח דן בשאלת אחריות המוסדות, מנהיגי הקהילה, ההורים והמדינה.
אולם מה לגבי הנתונים? האם כישורי החרדים במקצועות הליבה נמוכים?
הבה נתבונן בנתוני מבחן פיז"ה. פיז"ה בוחר כישורים לא לפי תוכנית לימודים כזו או אחרת אלא מנסה למדוד מוכנות לחיים. הנתונים הקיימים בידינו הם על בנות חרדיות בלבד.
מהנתונים עולה כי בשנת 2006 הישגיהן של הבנות החרדיות במתמטיקה היה הגבוה ביותר לעומת החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי. אולם בעוד שבמבחנים של 2009 ו-2012 נרשמה עלייה ניכרת אצל האחרונים, הרי שאצל הבנות החרדיות נרשמה ירידה קלה ב-2009 ועלייה מתונה ב-2012. מה שמציב אותן במקום האחרון בקרב בתי הספר דוברי העברית אך עדיין מעל הממוצע הארצי (הכולל גם בתי ספר דוברי ערבית).
ומה לגבי מדעים?
פה אנו יכולים לראות כי ההישגים הם פחות טובים ואף נמוכים מהממוצע הארצי.
אז מה אנו יכולים ללמוד מזה?
ככלל מצבן של הבנות החרדיות לא שונה במידה ניכרת משאר דוברי העברית ואף טוב יותר מזה של דוברי הערבית. כך שהמקרים שהוצגו בכתבות בנוגע לבנות חרדיות הם לא מייצגים. לצד זאת לא ניתן להציג תמונת מצב רחבה של בנים חרדים.