מתודולוגיה
מאת מערכת פורסם ב-15.02.2017
במבחן פיזה משתתפים שמונים מדינות אולם אין זה נכון להשוות את ישראל לכולן מכיוון שיש הבדלים ניכרים. נשתמש בהמלצותיה של חוקרת כלכלת החינוך, פרופ' רות קלינוב, להשוואה בין מדינות (מתוך דו"ח ראמ"ה "מערכת החינוך בישראל בראייה השוואתית בינלאומית", דצמבר 2011).
קלינוב גורסת כי "השוואה למדינות שמערכת החינוך בהן באיכות גבוהה - "מדינות מופת" - אינה מספקת, בגלל השוני במשאבים העומדים לרשות מערכות החינוך; אלה תלויים לא רק ברמת התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) לנפש, שהיא גבוהה יותר במדינות המופת, אלא גם באחוז התלמידים מתוך כלל האוכלוסייה, שהוא נמוך בהן בהשוואה לאחוזם בישראל. מאידך, השוואה אך ורק למדינות שהתמ"ג לנפש שלהן דומה לתמ"ג של מדינת ישראל תתעלם מהעובדה שרמת ההשכלה בישראל גבוהה מזו שבמדינות בעלות רמת התפתחות כלכלית דומה."
לאור זאת קלינוב בוחרת לצורך ההשוואה שלושה גושי מדינות:
מדינות מקובלות להשוואה: ממוצע ה-OECD, ארה"ב.
מדינות מופת מבחינת השירותים החברתיים: אוסטרליה, דנמרק, פינלנד.
מדינות בעלות תמ"ג לנפש הדומה לתמ"ג בישראל: קוריאה הדרומית, ניו זילנד, ספרד.
בפיזה פתוח בחרנו, שלא כמקובל, שלא להציג את ממוצע ה-OECD. ישנם שני סוגי ממוצעים בשימוש בהקשר זה: ממוצע מדינות ללא שקלול גודל אוכלוסייתן וממוצע משוקלל בגודל האוכלוסיה. בשל הבעייתיות בכל אחת מאפשרויות בחרנו לוותר עליהן.